The Linear Configuration
Yosher
עץ חיים, שער א, דרוש עגולים ויושר -- היושר
This edition presents the verbatim original-language text beside a fresh English rendering and a critical apparatus. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.
ועתה נבאר בחי’ הב’ שיש בי”ס הלא הוא בחי’ אור היושר כדמיון ג’ קוים כצורת אדם העליון. והנה דרך הקו הנ”ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ”ל גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי”ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ”ח אברים מצטיירים בציור ג’ קוים ימין ושמאל ואמצע כלול מי”ס בכללות וכל ספי’ וספי’ מהם נפרטת לי”ס עד אין קץ ע”ד הנ”ל בענין הי”ס שהם בדרך העיגולים. והנה בחי’ זאת הב’ נקרא צלם אלהים ועליה רמז הכתוב באומרו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס’ הזוהר והתיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים בבחי’ ב’ הזאת בלבד כמ”ש היטב במ”א והרי בזה יתקיימו ב’ הסברות הנ”ל כי יש ב’ בחי’ דרך עיגולים ודרך קוים ושתיהם כא’ טובים דברי אלהים חיים. ובזה יתישבו לך כמה מאמרים הנראים כחלוקים זה עם זה בענין סדר ומצב הי”ס. גם יתבאר לך החקירה הנ”ל איך יהיה ראש וסוף מעלה ומטה בענין הי”ס והנה הוא מבואר בכל ב’ בחי’ אלו. הא’ בחי’ הי”ס בציור עגולים זה תוך זה וזו פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל הכתר הנה הוא דבוק עם הא”ס יותר מכולם ולכן משובח. אמנם גלגל הב’ הנקרא חכמה יש הפסק בינו ובין הא”ס. והוא גלגל הכתר לכן מעלתו למטה ממעלת הכתר. וכן גלגל הבינה הוא רחוק מן הא”ס שיעור ב’ עיגולים ומעלתו למטה ממעלת החכמה ועד”ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות כולם אשר בתוך החלל כל הקרוב אל אור א”ס יותר מחבירו הוא עליון מאד ומשובח מחבירו עד שנמצא כי העוה”ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים כולם בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ”ל וגם הוא מרוחק מן הא”ס הרחקה גמורה יותר מכל העולמות כולם וע”כ הוא כ”כ גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל העיגולים והבן זה היטב. ועוד יש סיבה ב’ היא קרובה אל הנ”ל כי הנה נתבאר איך הקו הנמשך מן הא”ס היה מתפשט ואח”כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית כל העיגולים ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים אשר תחתיו כי הנה הוא נמשך מראש הקו. ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום גבוה יותר מכולם. וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נק’ מעלה והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי ותיכון שבכולם אשר הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ההוא יהיה נק’ מטה. ובענף ג’ בענין יו”ד עיגולים דעולם הנקודים יתבאר איך גם בחי’ י”ס של העיגולים יש בהם בחי’ קוים ממש עם היותם עיגולים מלבד בחי’ הי”ס של היושר הנעשה בציור מראה אדם ע”ש ושם תכלית דרוש העיגולים ושם יתבאר לך איך גם בי”ס העיגולים יצדק בהם ימין ושמאל ואמצע עם היותן כדמיון עיגולים זה תוך זה. והנה גם בבחי’ ב’ של יושר שהוא בציור אדם יצדק שם מעלה ומטה פנים ואחור כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהיה ראש ושלמטה ממנו יהיה גוף ושלמטה ממנו יהיה רגלים וכיוצא בשאר פרטי פרטות. ובענף ג’ יתבאר ג”כ בענין יו”ד עיגולים דא”ק ע”ש. והנה ענין זה שנתבאר בענף זה איך כל העולמות הם בבחי’ עיגולים זה תוך זה כגלדי בצלים והוא בחי’ א’ נרמז בזוהר בהרבה מקומות ובפרט בפרשת ויקרא ד”ט ויו”ד איך אפילו הרקיעים והארצות כגלדי בצלים זה תוך זה ע”ש וכן בפרשת בראשית די”ט וז”ל כולא אצטריך קוב”ה למברי עלמא בהו ולאתתקנא עלמא בהו וכלא מוחא לגאו וכמה קליפין חפיין למוחא וכל עלמא כגוונא כו’ כולא איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא כו’ והרי מוכרח איך כל העולמות זה סובב לזה וזה סובב לזה. ואע”פ שמשם נראה להיפך שהיותר פנימית הוא מוח והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו עכ”ז אם תפקח עיני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו שוכני ארץ התחתונה אשר היותר קרוב אלינו הוא הנק’ קליפה הסובבת בערכינו אל המוח אשר לפנים ממנו והוא גלגל הסובב עליו ואח”כ עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכנו והוא המוח אל הגלגל האחר וכן עד”ז עד אשר נמצא כי הא”ס לפנים מכל הנאצלים והוא מוח פנימי לכולם וכל הנאצלים קליפין ולבושין אליו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם ונק’ קליפה על כולם. האמנם בבחי’ העולמות בעצמם אינו כך אלא הפנימי שבכולם הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח. גם במאמר זה יובן הבחי’ הב’ הנק’ ציור אדם ביושר שכולל כמה עולמות כנז’ בס”ה פ’ תולדות דף קל”ד וכמה דב”נ איהו אתפלג לכמה שייפין וכולהו קיימין דרגין על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה”נ עלמא ובענף ד’ נבאר איך כל הבחי’ מצטיירין בציור אדם והם דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עתיק לגו מן א”א וא”א לגו מן אבא ואמא ואו”א לגו וכו’ ע”ס כל המדרגות ושם יובן היטב כפי [נ”א בחי’] היותן דא לגו מן דא דא מוחא ודא קליפה ע”ש היטב הרי נתבאר ענין ב’ בחי’ שיש בי”ס א’ בחי’ עיגולים וא’ בחי’ יושר כמראה אדם:
And now we shall explain the second aspect that there is in the ten sefirot, which is the aspect of the light of linearity, in the likeness of three lines, in the form of the supernal Adam. Now by way of the aforesaid line that spreads from above to below, from which the aforesaid circles spread, that line also spreads in linearity from above to below, from the topmost roof of the highest circle of all down to the very bottom of the end of all the circles, from above to below, comprised of ten sefirot in the secret of the figure of an upright Adam of erect stature, comprised of 248 limbs configured in the design of three lines — right, left, and center — comprised of ten sefirot in general, and each and every sefirah of them subdividing into ten sefirot without end, in the manner explained above regarding the ten sefirot that are in the way of the circles. Now this second aspect is called the image of God (tzelem Elohim), and to it Scripture alludes in saying ‘And God created the man in His image, in the image of God’ (Genesis 1:27); and nearly all the Zohar and the Tikkunim, the bulk of their words, occupy themselves with this second aspect alone, as is well explained elsewhere. And thereby the two opinions mentioned above are upheld together: that there are two aspects, by way of circles and by way of lines, and both alike are ‘the words of the living God.’ And by this, many statements that appear to be at odds with one another regarding the order and position of the ten sefirot will be settled for you. Also the aforesaid inquiry will be explained for you — how there is to be a head and an end, an above and a below, in the matter of the ten sefirot — and behold it is explained in both of these aspects. The first: the aspect of the ten sefirot in the design of circles one within another; and this is plain, that the circle surrounding them all, which is the wheel of Keter, is joined to the Infinite more than all of them, and therefore is the most exalted. But the second wheel, called Chokhmah, there is an interval between it and the Infinite — namely the wheel of Keter — therefore its rank is below the rank of Keter. And likewise the wheel of Binah is distant from the Infinite by the measure of two circles, and its rank is below the rank of Chokhmah; and in this manner every single circle of all the worlds within the void: the one nearer to the light of the Infinite than its fellow is higher and more exalted than its fellow, until it emerges that this lower, earthy, material world is the central innermost point within all the circles, within all the vacated space and empty air aforesaid, and it too is removed from the Infinite by a complete removal, more than all the worlds; and therefore it is so corporeal and material, in the utmost of materiality, despite its being the central point within all the circles. Understand this well. And there is also a second reason, near to the foregoing: for it has been explained how the line drawn from the Infinite would spread and then circle, and spread further down and circle, until the very end of all the circles; and the circle that comes into being first, at the beginning of the line, is more excellent and exalted than all the circles below it, for it is drawn from the head of the line; and further, because it receives illumination while being in a place higher than all of them. And this highest circle of all is called ‘above,’ and the innermost circle, the central and middlemost of them all, which is the lowest of all, which receives the light from the bottom of that line, is called ‘below.’ And in the third branch, concerning the ten circles of the World of Points (olam ha-nekudim), it will be explained how even the aspect of the ten sefirot of the circles has within them an aspect of actual lines, despite their being circles, besides the aspect of the ten sefirot of linearity made in the design of the appearance of Adam — see there, and there is the end of the discourse on the circles; and there it will be explained for you how even in the ten sefirot of the circles ‘right and left and center’ rightly apply, despite their being in the likeness of circles one within another. And in the second aspect too, that of linearity, which is in the design of Adam, ‘above and below, front and back’ rightly apply; for it is plain that what is near the beginning of the line will be the head, and what is below it will be the body, and what is below it will be the legs, and so on with the rest of the particulars-of-particulars. And in the third branch it will likewise be explained concerning the ten circles of Adam Kadmon — see there. Now this matter explained in this branch — how all the worlds are in the aspect of circles one within another like the coats of an onion, which is one aspect — is alluded to in the Zohar in many places, and in particular in Parashat Vayikra (folios 9 and 10), how even the heavens and the earths are like the coats of an onion, one within another — see there. And likewise in Parashat Bereshit (folio 19), and these are its words: ‘All was needed by the Holy One, blessed be He, to create the world by them and to set the world in order by them; and all is brain within, and how many husks cover the brain, and the whole world is in this manner …; all of it is this within that and that within that …’ — and so it is necessary to understand how all the worlds surround one another, this surrounding that and that surrounding that. And although from there it appears to be the reverse — that the innermost is the brain and what envelops it is the husk, which is inferior to it — nevertheless, if you open the eyes of your reason you will understand and see that this statement speaks in our terms, we who dwell in the lower earth, for whom what is nearest to us is called the husk that surrounds, in our terms, the brain that is within it, which is the wheel surrounding it; and then yet another wheel more inward than it in our terms, which is the brain relative to the other wheel; and so in this manner, until it emerges that the Infinite is innermost to all the emanated, and is the inner brain to them all, and all the emanated are husks and garments to it, while the wheel nearest to us is the outermost of all and is called the husk over them all. But in the aspect of the worlds in themselves it is not so; rather, the innermost of all is the husk, and that which surrounds them all is the brain. Also from this statement the second aspect, called the design of Adam in linearity, which comprises several worlds, is to be understood, as mentioned in the Zohar, Parashat Toldot (folio 134): ‘And just as a human being is divided into many limbs, and they all stand grade upon grade, set in order one above another, yet they are all one body — so too the world.’ And in the fourth branch we shall explain how all the aspects are configured in the design of Adam, and they are this within that and that within that — Atik within Arikh Anpin, and Arikh Anpin within Abba and Imma, and Abba-and-Imma within … and so on through all the grades; and there it will be well understood, according to their being this within that, this being brain and that being husk — see there well. Thus the matter of the two aspects that there are in the ten sefirot is explained: one the aspect of circles, and one the aspect of linearity, like the appearance of Adam.
Provisional draft (pending scholarly review)
An orientation
This edition sets the verbatim original-language text beside a fresh English rendering and a critical apparatus: a running commentary on the passage, notes on the controlled vocabulary and the rendering chosen for each term, and cross-references to the lexicon and to related sections. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.