Heikhalot Rabbati 20: The Recall of Rabbi Nehunya
Heikhalot Rabbati · The Greater Palaces
היכלות רבתי · פרק כ
This edition presents the verbatim Hebrew of the passage beside a fresh English rendering and a critical apparatus. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.
The apparatus carries a running commentary, notes on the controlled vocabulary and the rendering chosen for each term, any doctrinally-live ambiguity preserved with both readings, and cross-references to the lexicon. The Hebrew is reproduced verbatim from the Hebrew Wikisource transcription; the standard modern English translation (Kaplan, 1979) is under copyright.
אמר ר’ ישמעאל אמרו לי כל חבורה בן גאים אתה מושל באור של תורה כרבי נחוניא בן הקנה ראה אם החזרתו וישב אצלינו מצפיה שהיה מציץ ויאמר לנו מה הוא מיורדי המרכבה ולא ביורדי מרכבה שהן פוגעין בהן שומרי היכל הששי ולא היו נוגעין ביורדי מרכבה כל עיקר מה הפרש בין אלו לאלו:
אמר רבי ישמעאל מיד נטלתי מטלית של מילת פרח בה ונתתי אותה לרבי עקיבה ורבי עקיבה נתנה לעבד שלנו לומר לך והעמד מטלית זו אצל אשה שטבלה ולא עלתה לה טבילה והטבילה שאם תבוא אותה האשה ותאמר מדת וסתה לפני חבורה בידוע שאחד אוסר ורוב מתירין אמרו לאותה אשה געי בה במטלית זו בראש אצבע צרדה של יד ואל תדרכי ראש האצבע עליה אלא כאדם שנוטל עצה מגלגל עיניו שנפלה מדחה אותה ברמיזה:
הלכו ועשו כן והניחו את המטלית לפני רבי ישמעאל נעץ בה מורביא של הדס מלאה פלייטון ששרו באפלסמון נקי והניחוהו על ארכובותיו של רבי נחוניא בן הקנה מיד פטרוהו מלפני כסא הכבוד שהיה יושב ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום ויום במרכבה משנברא העולם ועד עתה לשבח:
ובקשנו ממנו מי הוא מיורדי מרכבה ולא מיורדי מרכבה אמר לנו אלו בני אדם שהיו לוקחין אותם יורדי מרכבה ומעמידין אותם למעלה מהם ומושיבין אותם לפניהם ואומרין להם צפו וראו והאזינו וכתבו כל מה שאני אומר וכל מה שאנו שומעין מלפני כסא כבוד ואותם בני אדם אינם הגונים לכך לפיכך היו פוגעין בהן שומרי פתח היכל הששי היו זהירין שתבררו לכם בני אדם כשרים והן מחברים הבדוקין:
כשאתה בא ועומד על פתח היכל הששי והראה שלשה חותמות של שומרי פתח היכל ששי לקצפיא”ל השר שחרבו שלופה בידו וטורדין ויוצאין ממנה ברקים והיה מעורכה על כל מי שאינו ראוי להסתכל במלך וכסא ואין כל בריה שממחה בידו וחרבו שלופה צווחת ואומרת חבל ושמד במשקוף של ימין:
ואחד של דומיא”ל וכי דומיא”ל שמו והלא אביר גהידריה”ם שמו למה נקרא שמו דומיא”ל אמר רבי ישמעאל כך אמר ר’ נחוניא בן הקנה בכל יום ויום בת קול יוצאת מערבות רקיע ומכריז ואומר בית דין של מעלה כך אומרים טעו”ם ובר מנצ”ה זפוכי גש”ש געש”ת ה’ אלקי ישראל קרא אותו דומיא”ל על שמי ומה שאני רואה מחריש כך דומיא”ל רשות שלי משקוף של ימין והוא אתו קצפיא”ל השר ואין לו עליו לא איבה ולא שנאה ולא קנאה ולא תחרות אלא אלו לכבודי ואלו לכבודי:
אמר רבי ישמעאל מיד נטלתי מטלית של מילת פרח בה ונתתי אותה לרבי עקיבה ורבי עקיבה נתנה לעבד שלנו לומר לך והעמד מטלית זו אצל אשה שטבלה ולא עלתה לה טבילה והטבילה שאם תבוא אותה האשה ותאמר מדת וסתה לפני חבורה בידוע שאחד אוסר ורוב מתירין אמרו לאותה אשה געי בה במטלית זו בראש אצבע צרדה של יד ואל תדרכי ראש האצבע עליה אלא כאדם שנוטל עצה מגלגל עיניו שנפלה מדחה אותה ברמיזה:
הלכו ועשו כן והניחו את המטלית לפני רבי ישמעאל נעץ בה מורביא של הדס מלאה פלייטון ששרו באפלסמון נקי והניחוהו על ארכובותיו של רבי נחוניא בן הקנה מיד פטרוהו מלפני כסא הכבוד שהיה יושב ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום ויום במרכבה משנברא העולם ועד עתה לשבח:
ובקשנו ממנו מי הוא מיורדי מרכבה ולא מיורדי מרכבה אמר לנו אלו בני אדם שהיו לוקחין אותם יורדי מרכבה ומעמידין אותם למעלה מהם ומושיבין אותם לפניהם ואומרין להם צפו וראו והאזינו וכתבו כל מה שאני אומר וכל מה שאנו שומעין מלפני כסא כבוד ואותם בני אדם אינם הגונים לכך לפיכך היו פוגעין בהן שומרי פתח היכל הששי היו זהירין שתבררו לכם בני אדם כשרים והן מחברים הבדוקין:
כשאתה בא ועומד על פתח היכל הששי והראה שלשה חותמות של שומרי פתח היכל ששי לקצפיא”ל השר שחרבו שלופה בידו וטורדין ויוצאין ממנה ברקים והיה מעורכה על כל מי שאינו ראוי להסתכל במלך וכסא ואין כל בריה שממחה בידו וחרבו שלופה צווחת ואומרת חבל ושמד במשקוף של ימין:
ואחד של דומיא”ל וכי דומיא”ל שמו והלא אביר גהידריה”ם שמו למה נקרא שמו דומיא”ל אמר רבי ישמעאל כך אמר ר’ נחוניא בן הקנה בכל יום ויום בת קול יוצאת מערבות רקיע ומכריז ואומר בית דין של מעלה כך אומרים טעו”ם ובר מנצ”ה זפוכי גש”ש געש”ת ה’ אלקי ישראל קרא אותו דומיא”ל על שמי ומה שאני רואה מחריש כך דומיא”ל רשות שלי משקוף של ימין והוא אתו קצפיא”ל השר ואין לו עליו לא איבה ולא שנאה ולא קנאה ולא תחרות אלא אלו לכבודי ואלו לכבודי:
Rabbi Ishmael said: the whole company said to me: Son of the proud, you have mastery over the light of Torah like Rabbi Nehunya ben ha-Kanah. See whether you can bring him back, that he may sit among us, out of the gazing in which he was peering, and tell us what is “of those who descend to the merkavah” and what is “not of those who descend to the merkavah” — those whom the guardians of the sixth palace strike, while they did not touch the descenders to the merkavah at all. What is the difference between these and those?
Rabbi Ishmael said: at once I took a cloth of fine wool, thin as a blossom, and gave it to Rabbi Akiva, and Rabbi Akiva gave it to our servant, saying: Go and set this cloth beside a woman who had immersed and whose immersion did not count for her, and let her immerse again; for if that woman should come and declare the manner of her period before the company, it is known that one forbids and the majority permit. They said to that woman: touch this cloth with the tip of the middle finger of your hand, and do not press the tip of the finger upon it, but as a person who takes a speck out of the ball of his eye, which has fallen in, and dislodges it with a mere motion.
They went and did so, and set the cloth before Rabbi Ishmael. He fixed into it a twig of myrtle full of balsam-oil that had been steeped in pure balsam, and they laid it upon the knees of Rabbi Nehunya ben ha-Kanah. At once they dismissed him from before the throne of glory, where he had been sitting and beholding the wondrous pride and the majesty unlike any other, the pride of exaltedness and the majesty of radiance, which surge before the throne of glory three times each and every day in the merkavah, from the creation of the world until now, for praise.
And we asked him: who is “of those who descend to the merkavah” and who is “not of those who descend to the merkavah”? He said to us: These are men whom the descenders to the merkavah would take and station above themselves and seat before them, saying to them: Gaze and see and give ear and write down everything that I say and everything that we hear from before the throne of glory. And those men are not fit for this, and therefore the guardians of the gate of the sixth palace struck them. Be careful to choose for yourselves worthy men, tested companions.
When you come and stand at the gate of the sixth palace, show the three seals of the guardians of the gate of the sixth palace to QATZPI’EL the prince, whose sword is drawn in his hand, and lightnings dart and go forth from it, and it is set against everyone who is not fit to look upon the King and the throne; and there is no creature that can stay his hand. And his drawn sword cries out and says: ruin and destruction! at the lintel of the right.
And one to DUMI’EL. And is DUMI’EL his name? Is not ABIR GAHIDRI’EM his name? Why then is he called DUMI’EL? Rabbi Ishmael said: thus said Rabbi Nehunya ben ha-Kanah: Every day a heavenly voice goes forth from Aravot Raqia and proclaims and says: thus do they say in the court above — TA’UM and BAR MENATZEH ZAFUKHI GASHASH GA’ASHAT, YHWH God of Israel, called him DUMI’EL after My own name; and what I see I keep silent, and so, DUMI’EL. He holds authority of Mine at the lintel of the right, and he is together with QATZPI’EL the prince, and there is between them neither enmity nor hatred nor jealousy nor rivalry, but these are for My honour and these are for My honour.
Rabbi Ishmael said: at once I took a cloth of fine wool, thin as a blossom, and gave it to Rabbi Akiva, and Rabbi Akiva gave it to our servant, saying: Go and set this cloth beside a woman who had immersed and whose immersion did not count for her, and let her immerse again; for if that woman should come and declare the manner of her period before the company, it is known that one forbids and the majority permit. They said to that woman: touch this cloth with the tip of the middle finger of your hand, and do not press the tip of the finger upon it, but as a person who takes a speck out of the ball of his eye, which has fallen in, and dislodges it with a mere motion.
They went and did so, and set the cloth before Rabbi Ishmael. He fixed into it a twig of myrtle full of balsam-oil that had been steeped in pure balsam, and they laid it upon the knees of Rabbi Nehunya ben ha-Kanah. At once they dismissed him from before the throne of glory, where he had been sitting and beholding the wondrous pride and the majesty unlike any other, the pride of exaltedness and the majesty of radiance, which surge before the throne of glory three times each and every day in the merkavah, from the creation of the world until now, for praise.
And we asked him: who is “of those who descend to the merkavah” and who is “not of those who descend to the merkavah”? He said to us: These are men whom the descenders to the merkavah would take and station above themselves and seat before them, saying to them: Gaze and see and give ear and write down everything that I say and everything that we hear from before the throne of glory. And those men are not fit for this, and therefore the guardians of the gate of the sixth palace struck them. Be careful to choose for yourselves worthy men, tested companions.
When you come and stand at the gate of the sixth palace, show the three seals of the guardians of the gate of the sixth palace to QATZPI’EL the prince, whose sword is drawn in his hand, and lightnings dart and go forth from it, and it is set against everyone who is not fit to look upon the King and the throne; and there is no creature that can stay his hand. And his drawn sword cries out and says: ruin and destruction! at the lintel of the right.
And one to DUMI’EL. And is DUMI’EL his name? Is not ABIR GAHIDRI’EM his name? Why then is he called DUMI’EL? Rabbi Ishmael said: thus said Rabbi Nehunya ben ha-Kanah: Every day a heavenly voice goes forth from Aravot Raqia and proclaims and says: thus do they say in the court above — TA’UM and BAR MENATZEH ZAFUKHI GASHASH GA’ASHAT, YHWH God of Israel, called him DUMI’EL after My own name; and what I see I keep silent, and so, DUMI’EL. He holds authority of Mine at the lintel of the right, and he is together with QATZPI’EL the prince, and there is between them neither enmity nor hatred nor jealousy nor rivalry, but these are for My honour and these are for My honour.
Provisional draft (pending scholarly review)
An orientation
This edition sets the verbatim original-language text beside a fresh English rendering and a critical apparatus: a running commentary on the passage, notes on the controlled vocabulary and the rendering chosen for each term, and cross-references to the lexicon and to related sections. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.