The Contraction
Tzimtzum
עץ חיים, שער א, דרוש עגולים ויושר -- הצמצום
This edition presents the verbatim original-language text beside a fresh English rendering and a critical apparatus. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.
דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי’ אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א”ס פשוט ההוא ולא היה לו בחי’ ראש ולא בחי’ סוף אלא הכל היה אור א’ פשוט שוה בהשוואה א’ והוא הנק’ אור א”ס. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא’ בחקירה הראשונה. והנה אז צמצם את עצמו א”ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש (אמר מאיר בערכינו אמר הרב זה וק”ל) וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה [ציור] והנה הצמצום הזה היה בהשואה א’ בסביבות הנקודה האמצעית ריקנית ההוא באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת מרובע בעל זויות נצבת לפי שגם א”ס צמצם עצמו בבחי’ עגול בהשוואה א’ מכל צדדים והסיבה היתה לפי שכיון שאור הא”ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א’ מכל הצדדים ולא שיצמצם עצמו מצד א’ יותר משאר הצדדים. ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ”כ שוה כמו תמונת העיגול משא”כ בתמונת מרובע בעל זויות נצבת בולטות וכן תמונת המשולש וכיוצא בשאר התמונות וע”כ מוכרח הוא להיות צמצום הא”ס בבחי’ עיגול והסיבה הוא בעבור שהוא שוה בכל מידותיו כנ”ל. גם בפ’ בא דמ”ב איתא מנא בעיגולא דאיהו י’ ועיין בפ’ פקודי דרנ”ח דקאמר כי היכלות ומה שבהם הם עיגולים. עוד יש סיבה אחרת והוא בעבור הנאצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך בתוך המקום החלל ההוא הריק ופנוי כנ”ל. והענין הוא כי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים הנה אזי יהיו כולם קרובים ודבוקים בא”ס הסובב אותם בהשוואה א’ גמורה והאור והשפע הצריך להם יקבלום מן א”ס מכל צדדיהם בשיקול א’ משא”כ אם היו הנאצלים בבחי’ מרובע או משולש וכיוצא בשאר תמונות כי אז היה בהם זויות בולטות קרובות אל הא”ס יותר משאר צדדיהם ולא היה מקבלים אור א”ס בהשוואה אחת. ובסוף ענף ג’ יתבאר טעם למה הוצרך ענין הצמצום הזה ומה ענינו:
Know that before the emanated were emanated and the created created, a simple supernal light filled the whole of existence. There was no vacant place at all, in the aspect of empty air and void; rather, all was filled with that simple light of the Infinite. It had no aspect of beginning and no aspect of end; rather, all was one simple light, equal in a single equipoise, and this is what is called the light of the Infinite (Ein Sof). And when it arose in His simple will to create the worlds and to emanate the emanated, so as to bring to light the completeness of His acts, His names, and His appellations — which was the cause of the creation of the worlds, as we explained in the first branch, in the first inquiry — behold, then the Infinite contracted Himself into the central point that is within Him, at the very center of His light [editorial gloss, Poppers recension: “Meir said: in our estimation, the Rav said this; and it is readily understood”], and He contracted that light and withdrew toward the sides surrounding the central point. And then there remained a vacated place, and empty air, and an empty void, from the central point itself, like this [diagram]. Now this contraction was in a single equipoise around that empty central point, in such a way that the place of that void was round on all its sides in complete equipoise, and was not in the figure of a square with upright angles, because the Infinite too contracted Himself in the aspect of a circle, in a single equipoise from all sides. And the reason was that, since the light of the Infinite is equal in complete equipoise, it was likewise necessary that He contract Himself in a single equipoise from all the sides, and not that He contract Himself from one side more than from the other sides. And it is known in the science of measure (geometry) that there is no figure so equal as the figure of the circle, unlike the figure of the square with its protruding upright angles, and likewise the figure of the triangle and the rest of the figures; and therefore it is necessary that the contraction of the Infinite be in the aspect of a circle, the reason being that He is equal in all His measures, as above. So too in Parashat Bo (Zohar, folio 42) it is stated, “a vessel in a circle, which is [the letter] yod”; and see Parashat Pekudei (folio 258), which says that the palaces (heikhalot), and what is within them, are circles. There is yet another reason, and it is on account of the emanated beings that He would afterward emanate within that empty and vacated place, as above. And the matter is this: when the emanated are in the figure of circles, then they will all be near to and cleaving to the Infinite that surrounds them in a single, complete equipoise, and the light and the influx that they require they will receive from the Infinite on all their sides in a single measure — which would not be so were the emanated in the aspect of a square or a triangle or the like of the other figures, for then they would have protruding angles nearer to the Infinite than their other sides, and they would not receive the light of the Infinite in a single equipoise. And at the end of the third branch it will be explained why this matter of the contraction was necessary, and what its meaning is.
Provisional draft (pending scholarly review)
An orientation
This edition sets the verbatim original-language text beside a fresh English rendering and a critical apparatus: a running commentary on the passage, notes on the controlled vocabulary and the rendering chosen for each term, and cross-references to the lexicon and to related sections. It is a provisional scholarly draft, released openly for correction and not yet reviewed by a credentialed editor.